נדנדה זוגית

אם את חווה קשיים בתוך הקשר הזוגי שלך, קשיים, המעיקים עלייך יותר מידי זמן - הפוסט הזה מיועד אליך.

אקדים ואומר: אין זוג שאינו חווה קשיים במהלך החיים הזוגיים. אין מציאות כזאת.
כולנו עברנו שלבים שונים בתהליך הצמיחה הזוגית שלנו. דווקא משברים בתוך זוגיות הם אלו המניעים אותנו לפעולה, בהחלטיות, תוך לקיחת סיכון אישי (כביכול) של צמיחה בתוך המערכת, בתקווה שהיא תשפיע גם על הצד השני. וכשזה קורה - הנה התרחשה התפתחות זוגית.
בהבדלים שבין גבר ואשה ניתן להבחין בבירור באופן השונה שבו מתנהלת המערכת הפנימית של האשה לעומת האיש. הוא, כאילו חי בשני עולמות. העולם המחשבתי והעולם הרגשי. ואת לעומתו שואפת ועמלה ללא ליאות לחבר בין שני החלקים. מבקשת לעצמך סוג של הרמוניה פנימית, תיאום בין מחשבות ורגשות. חותרת להלימה בין החלקים הכאילו סותרים הללו: מחשבה לחוד ורגש לחוד. לכאורה. כל אשה מכירה בעצמה את התכונה, זו, שלעתים מדירה שינה מהעיניים, שבה הנפש שלנו, הרגש שבנו מבקש להיות מתואם עם המחשבות המתרוצצות בראש. להבין את הרגשות שלנו, לבחון אותם, לקבל הסברים פנימיים של 'למה' ו'מדוע'. חוסר שקט עד הגעת ההבנה. ככה מתנהלת אשה. ואז, כשהיא מבינה, על-פי-רוב היא תפעל ללא ליאות להשיג את ההבנות שלה ולהוציאן לפועל. אשה אינה דיכוטומית, היא הרמונית. היא בינתית.
כאנשים, באופן מהותי אנו גם שונים: שונים במה שחשוב לנו, בדגשים, באופן, שונים במידת ההתפתחות האישית, בקצב קבלת החלטות. שונים. אמנם בני זוג, בעל ואשה, אך בכל זאת שונים. כשונים אנחנו גם שונים בתרגום המציאות ובאופן ההתמודדות שלנו איתה.
כמעט ברוב המקרים, נשים הן אלו שמניעות את הטיפול הזוגי. הן מניעות את המחשבה לכך, את הרצון לעשות זאת, את החיפוש אחרי המטפל/ת המתאימה לשניהם. ברוב המקרים האשה היא זו שתפעיל את הלחץ על בן זוגה שיצטרף אליה למסע של תיקון-זוגי, של צמיחה והתפתחות. יש מקרים בהם הגבר נענה, יש מקרים בהם הוא 'נכנע' לה ומגיע, ויש מקרים בהם לא יעזור לה כלום - הוא עומד בסירובו, מתנגד ומוצא אלף צידוקים מדוע זהו מעשה מיותר לחלוטין. כמה פעמים שמעת את המשפט: 'הבעיה היא שלך, תטפלי בה את' ?!.
חשוב שתביני איך מתנהלת נדנדת הזוגיות כדי שתוכלי לשנות, ולהביא לצמיחה בתוך הזוגיות שלך.
דמייני לעצמך אנך, קו אורך עליו מונחים מאזניים. את המאזניים האלו אפשר למקום בכל נקודת גובה על-פני האנך. אפשר למקם אותם בין 3-4 אפשר למקם אותם בין 7-8 או בין 9-10. הם ניתנים לתזוזה. איזון איננו מקום נח. מערכת זוגית בריאה ומאוזנת היא מערכת שבה מתנהלת תנועה תמידית. עולה יורדת בעדינות. כשאני מדברת על איזון - אני מדברת על התנועה הקיימת. השאלה הגדולה ביותר תהיה: היכן מתקיימת התנועה על-פני האנך: האם התנועה תתקיים למטה ונמוך או למעלה וגבוה? 

אם את חושבת שהגיע הזמן לטיפול זוגי, והאיש שלצידך לא רואה חשיבות לכך, מתנגד או כל הסבר אחר, זה הזמן הנכון, שבו את משנה את האיזון. מפסיקה להסכים לאותה תנועת נד-נד בשלב הנמוך של האנך. זה השלב שבא לך להרים את כל העסק הזה למעלה, יותר גבוה, יותר מוצלח. כשיושבים על נדנדה, מתקיים דיאלוג זוגי של מעלה-מטה, כשכל פעם אחד מאיתנו מטה את המשקל לכאן ולשם. אבל נסי לדמיין מה יקרה כאשר תחליטי לרדת מהנדנדה הזו? מה יקרה לשיווי המשקל הזוגי שלה? אותו שיווי, אותו איזון יופר. ברגע שצד אחד מפר איזון, באותו רגע ממש הוא מאלץ את הצד השני לקבוע איזון מחדש. להתאים את עצמו לאיזון שהולך ומתרקם.
ברגע שאשה מחליטה לעשות מעשה, ולקחת את עצמה לטיפול אישי למשל, באותו רגע היא מפרה את האיזון על הנדנדה הזוגית. היא בעצם אומרת 'אני הולכת לחפש לי איזון אחר'. כשאת קופצת מהנדנדה, זו שהחזיקה אתכם זמן רב באותו מקום בין 5-6 למשל, באותו רגע קבעת שגם אצלו תחול תזוזה. אמנם את לא קובעת איך ומתי, אבל צפי כמעט בוודאות לשינוי אצלו - כי את משנה. את כבר לא מוכנה יותר לאותה נדנדה נמוכה.
הרבה מאוד פעמים, כשאשה מתחילה שינוי, כשהיא בודקת את רצונותיה, כשהיא הולכת לטפל בעצמה: בתוכה מתחילה תנועת עלייה של המאזניים הנ"ל. בתוך תהליך הצמיחה שלה, גם גובה המאזניים ישתנה. כל רצונך, שהאיש שבחרת בו ירגיש, יבין, ירצה להתחיל להניע את המאזניים שלו כלפי מעלה. נשברו הכלים הישנים - צריך כלים חדשים.
לעתים, כשאשה עוברת טיפול אישי (קצר או ארוך), היא לומדת לחיות מחדש בזוגיות עם עצמה. היא לומדת להכיר את עצמה טוב יותר, את בחירותיה, את התדרים שמפעילים אותה, הדפוסים, ההרגלים. לומדת לזהות את המודל הזוגי אותו ראתה בבית הוריה. לזהות ולשנות את מה שאפשר לשנות. מתוך בחירה והבנה. מתוך בקשה פנימית לשינוי המאזן עליו הושתתו מערכות היחסים. תהליך כזה אולי יתרחש ע"פ משך זמן, אבל הוא יתקיים.
כשאשה מתקרבת לעצמה היא חווה מעין ברית זוגית חדשה עם עצמה, מעין חתונה עצמית מחודשת. היא אינה מוכנה לוותר יותר על עצמיותה, על אישיותה, וכל מה שעד כאן ניהל אותה - מזה היא נפרדת בידידות וברכות. כשאת מתחדשת בתוכך, את יוצרת חלל פנוי שלתוכו יכול בן הזוג שלך להיכנס ולהתחדש גם הוא, אם רק ירצה. נוצרת אינטימיות חדשה במערכת היחסים ביניכם, יש יותר הסכמה 'לקחת סיכון' של התקרבות אינטימית למרות הפחד שיוצרת אינטימיות כזו. ברגע שאת מתחילה תנועה אחת אחרת, לשני כבר לא נותרות הרבה אפשרויות: או שיענה לאתגר החדש, או שייוותר מאחור, אבל את תדעי לבחור מחדש את בחירותיך בהתאמה.
אז אם איבדת חשק לנדנדה זוגית שחוקה - קומי ועשי מעשה. לכי לטפל בעצמך, התקרבי למי שאת באמת, שני את הכללים, והציעי לו אותם בדרך אגב - דרך ההתנהגות החדשה שלך. זו אינה קריאת תיגר עליו, זו היא קריאה ל'אני' החדש שלך להופיע. ברוב המקרים, ה'אני' החדש מזמין לתוכו את האיש, שיכול להפתיע אותך בשינויים שיהיה מוכן לקחת על עצמו. אם לא יהיה מוכן, תצטרכי להתמודד עם בחירות חדשות.
זכרי, לעולם מסורה בידייך החלטת הבחירה. זו הזכות שאיש לא יוכל ליטול ממך. הבחירה שלך היא לבחור בעצמך.
עוד על יכולת הבחירה הנשית שלנו, קראי בפוסט 'גם אני בחרתי איך להתייחס לחוויות קשות'.